בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (ויקרא כ"ג מ"ב-מ"ג)

במשך שבעת ימי החג אנו מצווים לשבת בסוכה ולהפוך אותה לביתנו לכל ימי סוכות. יש לאכול, לשתות ולישון בסוכה, אפילו כשמדברים עם חבר, לדבר בסוכה, אך מותר לעשות אכילת עראי מחוץ לסוכה. נשים וקטנים פטורים מישיבה בסוכה. קטן כבן שש, חייב אביו לחנכו במצוות סוכה מדרבנן.

אכילה בסוכה בלילה הראשון היא חובה וצריך לאכול בסוכה לפחות כזית פת. במקרה שיורד גשם אם נראה שיפסקו תוך שעה-שעתיים ימתין ואחר כך יקדש ויאכל בסוכה כראוי, ואם רואה שלא יפסיקו הגשמים או שהמתין ולא פסקו, מקדש בסוכה ומברך שהחיינו ומכוין בשהחיינו גם על הסוכה, אבל אינו מברך לישב בסוכה ונוטל ידיו ומברך המוציא ואוכל שם כזית פת בלי הפסק ונכנס לביתו וגומר סעודתו, ויש לו לכוין בשעת נטילת ידים ובשעת ברכת המוציא שדעתו לאכול גם בבית.

בשאר ימי החג אין חיוב לאכול בסוכה, אלא שאם הוא רוצה לאכול אכילת קבע או לישון צריך לאכול או לישון בסוכה.

את הקידוש בלילה הראשון יש לעשות רק לאחר צאת הכוכבים, בקידוש תחילה מברכים "לישב בסוכה" ויש לכוון לפטור בברכה זו גם את הסעודה והשינה וכל שאר הדברים שמתכוונים לעשות בסוכה עד הקידוש בבוקר שלמחרת. לאחר ברכת "לישב בסוכה" אומרים "שהחיינו" על מנת שברכת "שהחיינו" תחול גם על הסוכה ויש לכוון גם על החג וגם על הסוכה.